כל הטקסטים

תקציר העדויות כפי שנדפס בספר ״פלאי העולם הבלתי נראה״ מאת הכומר קוטון מת׳ר

מה זה בכלל מרתף? מטפורה זולה למודחק. אם כבר לפחד ממשהו אז מעליות גג, שם מחזיקים בעיות אמיתיות, סודות, יצורים משונים, ניסויים מדעיים שהשתבשו ועכשיו מוטלים שם, נושמים בכבדות וקשורים לרדיאטור

הקרבה של סאנידייל לפי הגיהינום, גורמת לדברים מוזרים להתרחש בה כל הזמן. היא מובילה לכך שהרגשות, המשאלות, והפחדים מקבלים צורה ממשית. המטפורות עצמן מושפעות מהמיסטיקה, והופכות למילוליות ובעלות גוף

כדי לדבר על החושך צריך מילים של חושך, מילים שנלחשות מתוך שינה. יש לכתוב לאט, להשאיר אוויר בין אות לאות. לתת לחרדה זמן לחלחל, טיפה אחר טיפה, בסבלנות של מערת נטיפים. הרי משהו קורא לנו, הרי מישהו מביט בנו חזרה מלב האפלה

״חלף ליל הסופות״, שירה הגותי של אמילי ברונטה בתרגום של ריטה קוגן

מתוך החשכה יצא טלף סמאל, שחור ושעיר, והונח על כתפה הימנית של האישה. מעל לראשה פלטו נחירי־אפו הבל שניסך על עיניה. שתיהן נעצמו בתענוג

בילדות השתוקקתי לסודות כי חיפשתי הבטחה לכך שנוסף על היומיום המוכר והגלוי, קיימים עולמות אחרים, עולמות שאני אומנם חושדת בקיומם אבל לא רואה אף פעם. אז למה העובדה שמרבית הסודות האלה הצביעו על משהו איום ונורא דווקא ניחמה אותי?

הסרטים מספקים תצוגה מדוקדקת של מנגנון רבייה חייזרי, מהמפורטים שנצפו בקולנוע, שבו כל שלב נראה גם פאלי וגם וגינלי. הם נוגעים במה שמבעית אותנו באזור המיטשטש שבין גברים ונשים ומבקשים לחמוק או להשתחרר מהגדרות בינריות ומתבניות סגורות

תעשיית היופי, קניבליות, שינויים גופניים רדיקליים ואקדמיה אפלה: המלצות לוהטות של ספרים וסרטים על אימת גוף, של בימאיות וסופרות במאה העשרים ואחת