חלף ליל הסופות
- אמילי ברונטה

- 22 hours ago
- 1 min read
מאנגלית: ריטה קוגן

חָלַף לֵיל הַסּוּפוֹת;
אוֹר־שֶׁמֶשׁ מִתְרוֹנֵן
עֲלֵי לִבְלוּב שְׁמָמוֹת שְׁטוּפוֹת,
מַלְהִיב אֲוִיר צוֹנֵן.
לָאוֹר הַמְּצֻלְהָב
אֵצֵא מִמִּטָּתִי –
אָנִיס כָּל חֶזְיוֹנוֹת הַשָּׁוְא
שֶׁצָּרוּ עַל שְׁנָתִי.
הַלַּיִל אוֹתִי הֵשִׁיט
אֶל בֵּית הַמְּנוּחָה,
בַּאֲחֻזַּת קְבוּרָה שֵׁישִׁית –
גְּוִיּוֹת בְּנֵי מְלוּכָה.
שָׁם נֶאֶסְפוּ רוּחוֹת
הָרְפָאִים כֻּלָּם:
עַל גּוֹרָלָם הַמַּר לִבְכּוֹת
מֵעַל עֲפַר כִּלְאָם.
אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ:
מוּלִי – יֵשׁוּת־בַּת־צֵל
עוֹמֶמֶת, אַךְ נוֹכְחוּתָהּ
מִלְּאָה אוֹתִי בִּבְעָתָה
וּבְהִסּוּס אָפֵל.
פָּסַקְתִּי אָז מִנְּשּׁוֹם,
אֲוִיר כְּמוֹ הוּרַע;
אֲבָל עֵינַי הָאֻמְלָלוֹת
בָּהוּ בִּפְנֵי־הַבַּלָּהוֹת –
בּוֹהוֹת בִּי חָזָרָה.
עַל שֵׁישׁ הַמַּצֵּבוֹת
נִשְׁמַטְתִּי קְפוּאָה;
קוֹלִי נֶחְנַק בַּיְּבָבוֹת
בִּשְׁעַת תְּפִלָּה דְּמוּעָה.

הִיא, בְּפָנִים גְּלוּיוֹת,
אַךְ הִתְקַמְּרָה אֶל־עָל,
כֹּה בְּסָמוּךְ וְכֹה הַרְחֵק –
הַרְחֵק מִכָּל כּוֹכָב בּוֹהֵק,
הַשָּׁט בִּכְחֹל־חָלָל.
זֶה לֹא הָיָה מֶרְחַב
הָאָרֶץ אוֹ הַזְּמַן,
רַק יָם נִצְחִי שֶׁל בְּעָתָה –
וְלֹא נוֹלַד עוֹד בֶּן תְּמוּתָה
שֶׁהִזְדַּמֵּן לְכָאן.
אֵימַת הָעֵת הַהִיא –
עָשׂוּ שֶׁלֹּא תַּחְזֹר!
שְׂפָתֶיהָ נִפְשְׂקוּ; קוֹלָהּ
פָּרַע אֶת הַדְּמָמָה, עָלָה
דַּקִּיק – הָאָרֶץ כְּמוֹ קָמְלָה
וְנִרְעֲדוּ הַכּוֹכָבִים מֵעֹצֶם הַמָּגוֹר.
"אָרוּר הַיּוֹם! תִּקְוָה, כָּבוֹד
שֶׁלִּי – מַלְכָּה – בְּקֶבֶר קַר;
וּמִי עַל אַדְמָתִי יִשְׁלֹט,
וּמִי יַצִּיל מִצַּר?
אָרוּר הַיּוֹם! בְּדֶמַע־דָּם
אֵינְסְפוֹר בָּנַי יִצְטַעֲרוּ –
שׁוּם כַּפָּרָה - וְעַד עוֹלַם -
עַל הַדְּבָרִים שֶׁאָז קָרוּ.
אָרוּר הַיּוֹם!" גְּשָׁמִים, רוּחוֹת
שְׁזוּרִים קִינַת־מַלְכָּה נוּגָה...
לִבִּי נִשְׁבַּר לָאֲנָחוֹת –
מֵרֹב עָגְמָה, מֵרֹב עֶרְגָּה.
10 ביוני, 1837




Comments