משפטה של המכשפה אליזבת האוֹ – בית הדין החוקר בסיילם, 30 ביוני 1692
תקציר העדויות כפי שנדפס בספר ״פלאי העולם הבלתי נראה״ מאת הכומר קוטון מת׳ר
מאנגלית: יהונתן דיין
I
אליזבת האוֹ כפרה באישום במעשי כשפים שהוגש נגדה; בהתאם לנהלי בית המשפט האנגלי במקרים כאלה, פתח בית הדין בשמיעת תצהיריהם של נפגעים אחדים, שעונו נוראות בידי כישופים, משוערים ומוכחים, אשר זיהו כולם את הנאשמת כמקור מצוקתם.
בין היתר נמצא כי הנפגעים לא יכלו לשאת את מבטה, וכי אף בהתקפים הקשים ביותר שחוו, ידעו להבחין בין מגעה לבין מגע ידם של אחרים.
לאלה נוספו עדויות אחדות מלפני תשע או עשר שנים של אנשים שפגשו בהאו המדוברת כאן ומראה דמותה הביא עליהם צרות ופגעים.
II
מכושפים מדווחים בקביעות כי בשעה שטורדות אותם התגלויות תעתועים בדמות מכשפות, פוקדות אותם גם רוחות רפאים הטוענות שנרצחו בידי אותן המכשפות שמתגלות לפניהם. היו מקרים שבהם מכשפות התוודו בדיעבד על מקרי רצח שבהם הואשמו בידי רוחות הרפאים של הנרצחים; וזאת על אף שתוכן תלונות הנפגעים כלל לא הובא לפניהן.
רוחות רפאים כאלה העידו דרך נפגעים גם במקרה שלפנינו; הרוחות שבוּ ואישרו את האשמתן, כי האו המדוברת כאן היא־היא שרצחה אותן, חשדות שעד כה לא הוכחו.
III
לפני מספר שנים עשתה האו המדוברת כאן ניסיונות אחדים להצטרף לכנסייה באיפסוויץ'; היא לא זכתה להתקבל לחיק הקהילה הקדושה, בין היתר מפאת חשדות בכישוף שהועלו נגדה. לאחרונה הגיעה אלינו עדות בדבר פגעים על־טבעיים, שאירעו לחלק מהאנשים שהובילו את ההתנגדות לפלישתה לכנסייה האמורה.
IV
תצהיר מיוחד הובא מפיו של ג'וזף סטפורד, שאשתו פיתחה רתיעה נוראה מפני האו המדוברת כאן בעקבות כשפיה. יום אחד נטלה האו את ידה ואמרה לה: ״אני מאמינה שאת מודעת לסבל שעובר עליי בעקבות השערורייה הגדולה שטפלו לי לשונות רעות״. מייד, בלא כל היגיון, ובעיקשות, כנתונה תחת כישוף, החלה לצדד בה. כעבור זמן קצר הביעה האו את רצונה להתקבל לשולחן האדון ולאכול מלחם הקודש, למורת רוחם של אחדים מאנשי הקהילה האדוקים. ותיקי הכנסייה קבעו מפגש כדי לברר את סיבת ההתנגדות אליה; שום טיעון שבעולם לא שכנע את הרעיה הטובה סטפורד ללכת ולשמוע את הרצאת הדברים. אך למרות שעוררה מהומה רבה והודיעה שאין בכוונתה לנכוח במפגש הכנסייה, לא הביאה את עצמה לעשות כן והגיעה שמה גם היא. מעשיה של האו הצטיירו במפגש בבירור, ובגנותה, ואף על פי כן, הרעיה הטובה סטפורד לא משלה ברוחה, אחזה בידה ואמרה: ״קוללת מפי אדם, אך בורכת מפי עליון״. מייד נאחזה תזזית משונה והחלה לדבר גבוהה־גבוהה, הטיחה תוכחות זעם וזעקה: ״גברת האו מוכרחה לבוא בברית הכנסייה, היא קדושה יקרה; גם אם קוללה מפי אדם, בורכה מפי עליון״. כך המשיכה להטיח במשך שעתיים או שלוש; ולבסוף קרסה בעילפון חושים. אך כששבה לעשתונותיה זעקה: ״חה! טעיתי״; ושבה וחזרה: ״חה! טעיתי!״ שאלו אותה העומדים סביבה: ״במה?״, והיא השיבה: ״חשבתי שגברת האו היא קדושה יקרה לאלוהים, אבל כעת ראיתי שהיא מכשפה. היא כישפה אותי ואת ילדיי ולעולם לא נשוב לאיתננו, עד שלא תתוודה על עוונותיה ותוכל להיאסף לחיק הכנסייה״. לאחר מכן אמרה האו שהצטערה מאוד לראות את סטפורד במפגש הכנסייה שתואר לעיל. בהמשך הצהירה סטפורד שדמותה של האו פוקדת אותה ומביאה עליה ייסורים נוראים.
V
ג'ון האו, אחי בעלה של האסירה, העיד שמייד לאחר שסירב ללוותה לחקירתה, כפי שרצתה, כושפו כמה מפָּרותיו למוות – הפרות ניתרו לגובה מטר או שניים, הסתחררו באוויר, דיברו, קרסו ומתו באחת; וכאשר ניגש לחתוך את אוזנה של אחת הפרות, כדי לטהרהּ – פעולה שאפשר כי מוטב היה להימנע ממנה – ידו המחזיקה בסכין כמעט ונאחזה שיתוק מוחלט, וכך נותרה במשך ימים אחדים, שרויה בחולי ורוחשת כאב. והוא חושד באסירה שרקחה את כל אלה.
VI
נחמיה אבוט העיד שפגעים זדוניים ויוצאים מגדר הרגיל פקדו את פרותיו בכל פעם שהתגלעה מחלוקת בינו לבין האסירה. לדבריו, הייתה פעם שבה איחלה לפר שלו להיחנק; וכעבור זמן קצר הפר אכן נחנק מלפת שנתקעה בגרונו. בפעם אחרת, לאחר שסירב לבקשת בתה להשאיל לה את סוסו, פגעו בסוס מיני ייסורים שמחוץ לגדר הטבע. בעדותו נרשמו עוד מקרים משונים מעין אלה.
VII
בעדות אחרת סופר על הרעיה הטובה שרווין, שכושפה עקב סכסוך שפרץ בינה ובין האו, ולאחר מכן מתה, והאו הואשמה בגרימת מותה. ונאמר שלחביות המשקאות של אנשים אחרים נגרמו נזקים נטולי הסבר, סדקים וקלקולים, וזאת לאחר שלא מילאו את מבוקשה של האו.
הפרטים עצמם נדמים פעוטים, אך יש בהם מגמה שיש להביאה בחשבון. בין היתר העידה מרתה ווד שזמן קצר לאחר שאביה מונה לאסוף מידע על התנהלותה של האו, החלו החביות בביתם לאבד כמויות משקה רבות, והדבר שב ונשנה באופן כזה שלא יכלו להסבירו אלא כמעשי כשפים. עוד ציינה מרתה ווד שהאו נתנה לה פעם תפוחים, וכאשר אכלה מהם נאחזה פליאה כה משונה, עד שלא ידעה מה היא אומרת או עושה.
VIII
כמו כן הובא מקבץ תצהירים מפי אייזק קאמינגס, שסירב פעם להשאיל את סוסתו לבעלה של האו המדוברת כאן, ולאחר יום או יומיים חל בסוסה שינוי מוזר: נראה שהחיה עברה התעללות, רגליה נפצעו כאילו דהרה על פני סלעים, ופניה נצרבו כאילו הונח עליה רסן לוהט. בנוסף, כאשר ניסו לרפא את החיה באמצעות הפחת עשן במעייה בצינור טבק, פרצה מתוכה להבה כחולה, התפשטה על רעמתה ולא רק שכיסתה את כל גופה אלא אף זינקה מעלה אל גג הארווה וכמעט ששרפה את המקום, והסוסה מתה בפתאומיות כעבור זמן קצר.
IX
טימותי פּרלי ואשתו העידו לא רק על שלל פגעים שעינו את הבקר שלהם בעקבות מחלוקת עם האסירה, אלא גם טענו שמעשי כשפים הרסו את חיי בתם; והבת המדוברת כאן זיהתה את האו כמקור ייסוריה. צוין שכל אימת ששמה של האו הוזכר, הבת כמו הוכתה רעם ונאלמה דום. לא אחת ניסתה לקפוץ לתוך אש או מים בשעה שפקדו אותה התקפים משונים. על אף שבתחילה אביה העניש אותה על האשמותיה את האו בכך שכישפה אותה, היא דבקה בטענתה (כפי שהעידו אחרים) שהיא בטוחה בדבריה, ולא תחזור בה גם במחיר חייה. בהמשך קיללה את האו לשארית ימיה, ואמרה: ״אף על פי שהאו יכולה לייסר את גופי היא אינה יכולה לייסר את נשמתי״, וכן אמרה שהאמת תתגלה לאחר מותה.
X
פרנסיס ליין העיד כי לאחר שהועסק בידי בעלה של האו, ונתבקש להכין עבורו עמודים וחווקים לבניית גדר, שכר ליין המדובר כאן את ג'ון פּרלי כדי שיסייע לו. אז פנתה האסירה אל ליין ואמרה לו שלדעתה העמודים והחווקים לא יעלו יפה מפני שג'ון פרלי מסייע לו, אך אם יכין אותם לבדו, בלי עזרת ג'ון פרלי, הם ייעשו כהלכה. כשהגיע ג'יימס האו לאסוף את העמודים והחווקים מידי ליין, נטל אותם האו בקצותיהם, ואף על פי שהיו יציבים ומוצקים הם נשברו באורח פלא וליין נאלץ לטרוח בהכנת שלושים או ארבעים יחידות נוספות. כששמעה על כך האסירה, אמרה לו שהזהירה אותו מראש, והדבר קרה בגלל שידו של פרלי שימשה בהכנתם.
XI
אחר כך הגיעו וידוייהן של מכשפות אחדות (חוזרות בתשובה), שאישרו שהאו היא אחת מהן, ויחד עימן הוטבלה בידי השטן בנהר, במפלי ניוּבּרי: שם, על גדת הנהר, ציווה עליהן השטן לכרוע על ברכיהן ולסגוד לו.
Comments