כל הטקסטים

היהודים החדשים שיצרה הציונות אינם מסוגלים להתמודד עם העיסוק ברוחות המתים, מכיוון שבלא מודע התרבותי שלנו אנחנו יודעים שאנחנו כבר מתים. ומתים לא צופים בסרטי אימה

הקיום שלנו כאן, בארץ הזו, הפך לקיום רפאים. ואולי תמיד היה כזה. אולי המחשבה הבינרית שלנו שגויה וההפרדה בין חי מוחלט ומת מוחלט כבר אינה מתארת היטב את הווייתנו. המתים עוד כאן, החיים קפאו, וכולם לכודים יחדיו .

הפניה שלי לאימה על־טבעית נובעת דווקא בגלל הרצינות שלי ביחס למצב האנושי. גיליתי שאני זקוק לפנטסטי כדי להביע את מלוא המנעד הרגשי, כדי לשקף את ההוויה החולה, הממארת, של העולם