בּלהות: כתב עת לאימה בספרות, בקולנוע, באמנות

ואולי החברה כולה מתארגנת מחדש מסביב לתהום. חלקנו מתעלמים מקיומה, חלקנו משותקים מרוב פחד, ואחרים מרגישים שאין להם ברירה אלה לרדת ולחקור אותה. אלו הם אמני האימה. הם צוללים למעמקים, כמו שולי פנינים, קרועים בין הרצון ללקט עוד פנינה אחת ובין ריאותיהם הזועקות לאוויר. אמני האימה יורדים לשאול בעיניים פקוחות, כמו אורפאוס, כמו אודיסאוס, כמו דנטה – או שימצאו את מה שחיפשו, או שיאבדו הכול ברגע אחד. אמני האימה מודעים לעומקו של הבור, לסכנה הממשית של הירידה, אבל אם עיניהם יתרגלו לחושך, אם יצליחו לנשום בתוך העשן הסמיך, יחזרו משם עם אוצרות, עם בשורה עבור אלו שנותרו למעלה.

אנחנו רוצים להיעזר באוצרות שהעלו אמני האימה שקדמו לנו. זה הזמן לצפות שוב בסרטי האימה האהובים עליכם, לקרוא את הקלסיקות של האימה הספרותית, לחזור לסיפורים המבעיתים של המיסטיקה היהודית, להעלות מחדש את ״הדיבוק״, לכתוב מאמרים על שדים נשכחים ומפלצות קמאיות, לחשוב על ערפדים, על יערות אפלים, על טירות גותיות מתפוררות, על אפוקליפסות מקראיות. זה הזמן לצרוך את הקאנון של האימה מכל סוגיה.

זה גם הזמן ליצור ספרות אימה חדשה. להביט אל תוך התהום, לחקור את מעמקיה, ולשלות מתוכה את הבהלות והבלהות שמבעבעות בה, ובנו. יצירות האימה שייצאו מכאן בשנים הבאות, במידה ויהיו כנות, במידה ויהיו קשובות לרגע, יהיו צבועות בגוון מקורי, בטירוף ובייאוש שהולמים את עומק הסיוטים שלנו.

הטו אוזן לאימה, הביטו לתהום, היו אמנים של אימה.

​